לאחר שפרסמתי את המאמר שלי על תופעת ה-"גזלייטינג" במקום העבודה (ניתן למצוא אותו כאן), קיבלתי המון תגובות. חלק שיתף אותי בעדות ראיה על תופעות דומות בארגון בו הם עובדים. חלק שיתף בהתנסויות אישית עם התעמרות בעבודה מצד המנהל/ה הישיר/ה או חבר/ה לצוות. במאמר הקודם התמקדתי באחריות של משאבי האנוש בארגונים ביתור ובטיפול בתופעה. הפעם, אתמקד בדרכים של עובדים להתמודדות עם התעמרות בעבודה.
אתר "כל זכות" מגדיר התעמרות בעבודה כ- "התנהגות מטרידה ומשפילה שאינה פיזית, המופנית כלפי עובדים באופן חוזר ונשנה". מעבר להגדרה הכוללנית של התופעה, הוא מפרט כמה התנהגויות שיאפיינו התנהגות כזו: צעקות וקללות כלפי העובד, התעלמות מופגנת ממנו וגרימה לבידודו או החרמתו במקום העבודה, איסורים משפילים ופוגעניים על העובד או משימות משפילות, ביקורת מוגזמת עליו והבעת חוסר שביעות רצון מתמדת ממנו, האשמות שווא והפצת שמועות מזיקות עליו, פגיעה ביכולתו של העובד להצליח בתפקידו והפקעת סמכויות וחדירת יתר לפרטיותו.
כמה נפוצה התופעה? יותר ממה שניתן לתאר. על פי מחקר שפרסם המוסד לבטיחות וגיהות ב-2023, 64% הצהירו שחוו התנהגות תוקפנית כלשהי. 33.6% מהם התפטרו מהעבודה בעקבות כך. יודגש, כי המחקר לא התייחס לאלימות/הטרדה/התעמרות על רקע מיני או מגדרי. היקף התופעה והשתיקה היחסית בנוגע אליה, עלולה לרמז שרוב העובדים מעדיפים שלא לדווח עליה, לספוג את ההתעמרות ולעזוב את מקום העבודה. ייתכן והעובדים חשים שייפגעו במידה וידווחו.
ריכזתי מספר כלים לזיהוי ולטיפול בתופעה:
- זיהוי התופעה: איך מזהים מתי ניהול קשוח ובעייתי הופך להתעמרות? כאמור, אחד הגורמים המרכזיים לאי הדיווח על התעמרות בעבודה הוא הקושי לזהות מתי "נחצה הקו". אני אפריד תחילה את מה שמובן מאליו: אלימות פיזית היא חציית קו ברורה ומובנת ומהווה עבירה פלילית ללא קשר להתעמרות. השלב השני הוא לבחון האם מדובר במקרה חד פעמי, או התנהלות שחוזרת על עצמה. התעמרות היא תופעה שתחזור על עצמה.
- התייעצות עם גורם מקצועי חיצוני לארגון: במקרים בהם קיים ספק כלשהו ו/או במידה ומעוניינים בייעוץ מקצועי שלא מתוך הארגון, אני ממליץ לפנות לעורך דין .המתמחה דיני עבודה וטיפל/ה במקרים דומים כאן, חשוב לי להדגיש את חשיבות הבדיקה המקדימה של מקצועיותו וניסיונו המוכח והמוצלח של עורך הדין בנושא. נקודה נוספת שחשוב לקחת בחשבון היא תיעוד שוטף ומקדים של ההתנהלות המתעמרת. ככל שתבואו מוכנים ומתועדים יותר, כך קיים סיכוי גדול יותר לטיפול מהיר ויעיל בתביעה עתידית שלכם. ייעוץ חיצוני נוסף הוא של גורם טיפולי. להתעמרות בעבודה עלולות להיות השלכות נפשיות על הנפגע/ת וחשוב בעיניי לדאוג גם לפן הזה, כדי לסייע בהתמודדות האישית איתן.
- פניה לגורם בתוך הארגון: זו אחת הנקודות הרגישות ביותר בהתמודדות בתופעה. עובדים רבים חוששים לפנות להנהלה או למחלקת משאבי אנוש, מחשש שהם יגבו את התנהלות המנהל וחמור יותר- הדבר יביא לסיום העסקתו של העובד עצמו בארגון. אני יכול להיתמם ולומר שאין לחשש הזה אחיזה במציאות, אבל אמירה כזו תהיה מנותקת ולא אמיתית. לצערי, נתקלתי במספר מקרים בהם הנהלות ארגונים וגורמי משאבי אנוש בהם התעלמו/התכחשו לפניות עובדים ויותר מכך, הביאו לסיום העסקת העובד מסיבות שונות. יחד עם זה, אני מכיר אישית ומקצועית אנשי משאבי אנוש ומנהלים רבים שהם לא רק מקצועיים מאוד, אלא גם רואים חשיבות אנושית ואישית בטובת ורווחת העובדים. האחריות העליונה לטיפול ומניעת תופעות התעמרות בעבודה מונחת לפתחם של הארגונים. יתרה מכך, ארגון השואף להצלחה כלכלית ועסקית יקיא מתוכו מנהלים רעילים ויבין שהשפעתם רחבה מפגיעה נקודתית בעובד כזה או אחר.
גם כאן, ישנה חשיבות גדולה בהבאת תיעודים עובדתיים להתנהלות ולא להסתפק רק בתחושות אישיות (אותן ניתן לפרש במספר דרכים). ההמלצה שלי היא להתחיל בהתייעצות עם גורם חיצוני ובמידה והחלטת לטפל בתופעה, זה הזמן לשתף גורם שניתן לסמוך עליו בתוך הארגון. לדעתי, עובד שיזכה לגיבוי הארגון בטיפול בהתעמרות יצליח גם להביא לסיום מוצלח של התופעה וגם להתגבר ביתר קלות על ההשפעה האישית והנפשית בעקבותיה. - להיערך לעתיד: הטיפול בהתעמרות במקום העבודה עלול להימשך זמן רב. לפני שיוצאים למסע הזה הכרחי להצטייד בסבלנות ובאורך נשימה (כלכלי, פיזי ונפשי). ללא קשר לתוצאות הטיפול בהתעמרות, זה זמן לבחון אם הארגון, בו אתם עובדים כיום הוא אכן המקום הנכון עבורכם, האם אתם מוכנים ויכולים להחליף מקום עבודה ועד כמה השפיעה ההתעמרות על חייכם הפרטים (היחסים בתוך הזוגיות/המשפחה/ההתנהלות היומיומית שלכם).
חיפוש עבודה חדשה הוא מורכב ולפעמים מפחיד. אני יודע , הן כמועמד לשעבר והן כמלווה מועמדים בהווה. כמו הרבה תחומים אחרים בחיים, הוא דורש הכנה מראש והוא עלול להיות מאופיין ב-"רכבת הרים רגשית". עם זאת, האלטרנטיבה בהישארות בסביבה ארגונית רעילה לא עדיפה בהכרח.
לסיכום, תופעת ההתעמרות במקום העבודה נפוצה יותר משניתן לחשוב. באחריות הארגונים והעובדים עצמם לנפץ את קשר השתיקה ולקדם את המיגור שלה. גם אם לא חוויתם את ההתעמרות בעצמכם, אלא הייתם עדים לה בארגון-דווחו עליה. ניתן לעשות זאת בעילום שם בדרכים שונות בתוך ומחוץ לארגון. לאלה מכם שחווים אותה בימים אלה, דעו שאתם לא לבד וכפי שפירטתי, יש פתרונות לסיים אותה.
נתקלת ב-"גזלייטינג"? הקריירה שלך תקועה? זה הזמן שנדבר!
את/ה מנהל/ת משאבי אנוש בארגון ורוצה לדעת איך להתמודד עם "גזלייטינג" ארגון שלך? זה הזמן שנדבר!
